השאלה "תמא 38 או פינוי בינוי" כבר לא באמת פתוחה: תמ״א 38 הארצית הפסיקה לקבל בקשות חדשות, ובערים שבהן הוארכה היא פקעה לכל המאוחר ב-18 במאי 2026. מה שנשאר לבניינים ישנים הוא בעיקר פינוי בינוי, שמיועד למתחם של כמה בניינים, וחלופת שקד (תיקון 139 לחוק התכנון והבנייה), שמיועדת להריסה ובנייה מחדש של בניין בודד.
המדריך הזה מסביר את ההבדלים, את הרוב שנדרש מהדיירים ואת השאלות שכדאי לשאול לפני שמסכימים להצעה של יזם. הוא לא מחליף עורך דין שמלווה דיירים ובדיקה מול העירייה שלכם.
האם תמ״א 38 עדיין קיימת?
תמ״א 38 היא תכנית מתאר ארצית שנועדה לחזק בניינים ישנים מפני רעידות אדמה, ובתמורה נתנה ליזמים זכויות בנייה נוספות. היא הוארכה שוב ושוב במשך כ-20 שנה, וכיום אי אפשר להגיש לפיה בקשות חדשות.
בערים שהגישו תכנית חלופה, ההארכה נמשכה עד 18 במאי 2026 או עד אישור התכנית החלופית, המוקדם מביניהם. בקשות להיתר שהוגשו לפני הפקיעה ממשיכות בדרך כלל לפי הכללים הישנים, אבל הוראות המעבר נקבעות בכל רשות. את מצב הבניין שלכם בודקים במחלקת ההנדסה בעירייה. לרקע על התכנית עצמה, ראו הסבר על מהי תמ״א 38.
מה ההבדל בין חלופת שקד, פינוי בינוי ותמ״א 38 שהסתיימה?
ההבדל המרכזי הוא היקף הפרויקט: חלופת שקד עובדת על בניין אחד, ופינוי בינוי על מתחם שלם. מי שמאשר את התכנית, מה נבנה ומה דרוש מהדיירים משתנה בהתאם.
| מאפיין | תמ״א 38 (הסתיימה) | חלופת שקד (תיקון 139) | פינוי בינוי |
|---|---|---|---|
| היקף | בניין בודד | בניין בודד | מתחם של כמה בניינים |
| מה קורה לבניין | חיזוק עם תוספות (38/1) או הריסה ובנייה (38/2) | הריסה ובנייה מחדש, או חיזוק בלבד | הריסה ובנייה של המתחם לפי תכנית מאושרת |
| מי מאשר | תכנית ארצית, והיתר מהוועדה המקומית | הוועדה המקומית | תכנית למתחם שמוכרז כמתחם פינוי ובינוי |
| גודל מינימלי | לא נדרשה תכנית למתחם | לפחות 4 יחידות ושתי קומות, מבנה שהיתרו לפני 1980 | מתחם עם לפחות 24 יחידות דיור קיימות |
| סטטוס היום | אין בקשות חדשות | פעיל | פעיל |
פינוי בינוי נשען על חוק הפינוי והבינוי, וחלופת שקד על סעיף 70א ואילך בחוק התכנון והבנייה. בשני המסלולים מקבלים הדיירים דירה חדשה בבניין חדש, ואת התנאים המדויקים קובעים בהסכם עם היזם.

איזה רוב דיירים נדרש בכל מסלול?
בפינוי בינוי נדרש רוב מיוחס כדי לתבוע בעל דירה שמסרב: שני שלישים מבעלי הדירות במתחם כולו, ובכל בניין לפחות שלוש חמישיות מהדירות ויותר ממחצית הרכוש המשותף. שני שלישים הם כ-67% מבעלי הדירות.
תיקון 139 עצמו אינו קובע אחוז רוב. ההסכמה הנדרשת תלויה במסלול ובחוזה מול היזם. לכן אל תסתמכו על אחוז ששמעתם בשיחה עם שכן, ובקשו מעורך הדין שלכם לאשר איזה רוב נדרש בבניין שלכם.
בשני המסלולים יש גם הבדל מעשי: הסכמה חוקית של רוב לא מבטלת את הצורך לשכנע את כולם. פרויקט שבו מיעוט מתנגד עשוי להגיע לבית משפט, והדבר מאריך אותו.
מתי בניין מתאים לחלופת שקד ומתי לפינוי בינוי?
חלופת שקד מתאימה לבניין בודד, והיא תלויה בכך שהמבנה עומד בתנאי הסף: היתר בנייה שניתן לפני 1980, ולפחות 4 יחידות ושתי קומות. פינוי בינוי מתאים כשיש מתחם עם כמה בניינים סמוכים, או כשעירייה כבר קידמה תכנית למתחם סביבכם.
- בניין בודד, בלי שכנים ישנים לידו: חלופת שקד היא בדרך כלל המסלול היחיד שזמין, בכפוף למדיניות העירייה.
- בניין בתוך מתחם ישן עם כמה בניינים: פינוי בינוי נותן תכנון רחב יותר, כולל כבישים, שטחים ציבוריים ותשתיות.
- בניין שכבר בתהליך: בודקים באיזה שלב הוא, כי הוראות המעבר בעיר שלכם משפיעות על המסלול.
עירייה יכולה לבחור מסלולים מועדפים בתכנית המקומית שלה, ולכן המדיניות המקומית חשובה לא פחות מהחוק. פירוט על השלבים בפינוי בינוי תמצאו במדריך התהליך מפינוי בינוי ועד מפתח.
מה קורה לדיירים בזמן הפרויקט?
בפינוי בינוי ובהריסה ובנייה הדיירים עוזבים את הדירה בזמן הבנייה, והיזם משלם להם שכר דירה לפי ההסכם. בחיזוק בלי הריסה, שהיה אפשרי בתמ״א 38/1, הדיירים נשארו בבית.
כמה נושאים נקבעים בחוזה ולא בחוק, וכדאי לבדוק אותם לפני החתימה:
- גודל הדירה החדשה ומספר החדרים, כולל ממ״ד, חניה ומחסן.
- גובה שכר הדירה בזמן הבנייה ועד מתי הוא משולם.
- ערבויות בנקאיות שמבטיחות את הדירה החדשה אם היזם נתקע.
- לוח זמנים למסירה ופיצוי על איחור.
- מי משלם עבור עורך דין ונציג מטעם הדיירים.
מי שמשכיר את הדירה צריך לבדוק בחוזה השכירות מה קורה כשהבניין נהרס, ולהודיע לשוכר בזמן. גם מי שמתכנן למכור לפני הפרויקט צריך לזכור שקונים פוטנציאליים ישאלו על מצב התכנית, ולכן כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני ההחלטה.
דוגמה: מתחם של שני בניינים
נניח מתחם של שני בניינים ישנים, ובכל אחד 20 דירות, כלומר 40 דירות במתחם. הדוגמה כאן להמחשה בלבד ואינה תיאור של פרויקט אמיתי.
- שני שלישים מ-40 דירות הם לפחות 27 דירות. זה הרף במתחם כולו כדי שאפשר יהיה לתבוע סרבנים.
- בכל בניין צריכות להיות לפחות 12 דירות (שלוש חמישיות מ-20) ויותר ממחצית הרכוש המשותף. אם 20 דירות חותמות בבניין אחד ו-7 בבניין השני, יש 27 חתימות אבל התנאי בבניין השני לא מתקיים.
- בבניין בודד שבו חמישה בעלי דירות מתנגדים, חלופת שקד תלויה בהסכמות ובחוזה מול היזם, ולכן התנגדות כזו עשויה להאריך את התהליך.
המסקנה מהדוגמה: הרוב הוא תנאי ראשון, אבל גם החלוקה בין הבניינים והרכוש המשותף קובעים אם הפרויקט יתקדם.
איך משווים בין הצעות של יזמים?
הצעה של יזם נראית לעיתים מפתה כבר במבט ראשון, אבל ההבדלים האמיתיים נמצאים בפרטים. כדי להשוות בין הצעות, כדאי לרכז אותן בטבלה אחת ולבדוק את אותם פרמטרים בכל אחת מהן.
- שטח הדירה החדשה: האם מדובר בשטח בנוי כולל ממ״ד ומרפסת, או בשטח ללא תוספות.
- מפרט טכני: סוג המעלית, חומרי הגמר ומערכות החשמל והאינסטלציה.
- ניסיון היזם: פרויקטים קודמים שהושלמו, ושיחה עם דיירים שגרו בהם.
- מנגנון הפיצוי: מה קורה אם מסירת הדירה מתעכבת.
כדאי לבקש את כל ההתחייבויות בכתב ולא להסתפק בהבטחות בעל פה. נציגות הדיירים יכולה להעביר את אותו מסמך שאלות לכל היזמים, וכך ההצעות מגיעות לשולחן באותו מבנה וקל יותר לראות מי מתחייב ליותר. כדאי גם לתעד כל פגישה עם היזם ולשמור את התכתובת, כדי שבהמשך הדרך יהיה ברור מה הובטח ומתי.
אילו טעויות נפוצות כדאי להימנע מהן?
הטעות הנפוצה ביותר היא להתייחס לתמ״א 38 כאילו היא עדיין זמינה. יזמים ומתווכים עדיין מציעים "תמ״א" בבניינים שבהם התכנית כבר לא תקפה.
- חתימה על הסכם לפני בדיקה משפטית. הסכם עם יזם הוא חוזה לשנים, ודיירים רבים נעזרים בעורך דין שמייצג אותם לפני החתימה.
- הסתמכות על אחוז רוב אחד. הרוב שונה בין מסלולים, ומקורות לא רשמיים מציגים נתונים סותרים.
- התעלמות מהמדיניות העירונית. עיר עשויה לקדם מתחם אחר מזה שהיזם מציע.
- חתימה בלי ערבויות. בלי ערבות בנקאית, דירה חדשה תלויה ביכולת של היזם להשלים את הפרויקט.
איך מתחילים לבדוק בפועל?
מתחילים בבירור מול העירייה ובבדיקת תנאי הסף של הבניין, ורק אחר כך פונים ליזמים. כך הדיירים מגיעים למשא ומתן עם מידע ולא רק עם הצעה.
- לברר במחלקת ההנדסה בעירייה אם יש תכנית להתחדשות עירונית במתחם סביבכם.
- לבדוק את שנת היתר הבנייה של הבניין ואת מספר היחידות והקומות.
- לכנס את הדיירים ולבחור ועד או נציגות שפועלים מול היזמים.
- להתייעץ עם עורך דין שמלווה דיירים ולקבל כמה הצעות מיזמים שונים.
- להשוות הצעות לפי גודל דירה, ערבויות, שכר דירה ולוח זמנים, ולא לפי המחיר בלבד.
דירה שמתחדשת משנה גם את ערך הנכס, ולכן מי שבוחן דירה ישנה כהשקעה מוזמן לקרוא את המדריך לבדיקה ורכישה של דירה להשקעה. מבט כללי על התחום מופיע בעמוד התחדשות עירונית.
שאלות נפוצות
האם אפשר עדיין להגיש בקשה לתמ״א 38?
בקשות חדשות לא מוגשות עוד לפי התכנית הארצית. בערים שבהן היא הוארכה, היא פקעה לכל המאוחר ב-18 במאי 2026, ובקשות שהוגשו קודם ממשיכות לפי הוראות המעבר של כל רשות.
מה ההבדל בין פינוי בינוי לחלופת שקד?
פינוי בינוי חל על מתחם של כמה בניינים, עם לפחות 24 יחידות דיור קיימות. חלופת שקד (תיקון 139) מיועדת לבניין בודד, ומאושרת בוועדה המקומית.
איזה רוב דיירים צריך לפינוי בינוי?
שני שלישים מבעלי הדירות במתחם, ובכל בניין לפחות שלוש חמישיות מהדירות ויותר ממחצית הרכוש המשותף, כדי לתבוע בעל דירה שמסרב.
מה קורה לדיירים בזמן הבנייה?
בהריסה ובנייה הדיירים עוזבים את הדירה והיזם משלם שכר דירה לפי ההסכם. את גובה השכירות, הערבויות ולוח הזמנים כדאי לקבוע בחוזה לפני החתימה.
האם כדאי לחתום מיד על הצעה של יזם?
מקובל לבדוק קודם מול העירייה ולהתייעץ עם עורך דין שמלווה דיירים, ולהשוות כמה הצעות לפי גודל דירה, ערבויות ולוח זמנים.
מקורות
- כל זכות: מדריך לתהליך התחדשות עירונית
- הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: שאלות ותשובות
- חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס״ו-2006
- עו״ד AST: חלופת שקד (תיקון 139)
- מלניק: התחדשות עירונית, המסלולים והרוב הנדרש בכל מסלול
- עו״ד עמידור: ההבדל בין פינוי בינוי לתמ״א 38
- ynet: נגמר הזמן, תמ״א 38 הגיעה לקו הסיום